אתמול בלילה למרות הסערה שהשתוללה, ארזתי את הילד ונסענו יחד למכללת קרית אונו כדי לשמוע את תלמידותי שהשתתפו בקונצרט המחלקה בבית הספר למוזיקה.
כל הדרך הסברתי לו שאין לדבר בשעת השירה, שישב בשקט ובעיקר התפללתי שיעבור בשלום.
מסתבר שלא היה צורך - הזמרים הצעירים והמוכשרים שבו את ליבו והוא הודיע לי רשמית שכל קטע יפה מקודמו.
מזל אם כך שהתלמידות שלי היו האחרונות בליין אפ
לא רק הילד ישב מרותק - גם אני נשאבתי לקסם של יובל עציוני, תלמידתי המוכשרת והמקסימה.
ומי היה מאמין שלפני שנה עוד היתה שרה הכל ״עם תפוח אדמה חם בפה״?
Comments